מסלולי הערעור בהליך בוררות - מבחן דרכים 

מסלולי הערעור בהליך הבוררות אשר הוספו לחוק הבוררות ביום 12.11.08 הפיחו בחיי הליך זה חיים חדשים. הבוררות הפכה להיות למסלול עדיף לפתרון סכסוכים עסקיים על פני הדרך המתנהלת בבתי המשפט. עתה יש לתת את הדעת ולקבוע מי מבין שני מסלול הערעור שאושרו יתן מענה טוב יותר לקהילת העסקים ועורכי הדין המסחריים: מסלול הערעור המשפטי בבית המשפט, או מסלול הערעור הפרטי בפני בורר. מבחן דרכים.

מסלולי הבוררות החדשים בחוק

חוק הבוררות, תיקון מס' 2, התשס"ט - 2008 הוסיף שני מסלולי בוררות נוספים הכוללים אפשרות ערעור פרטית, או ברשות בית המשפט - הכל, לפי בחירת הצדדים בהסכם הבוררות. בבחירת הצדדים במסלול בוררות, הכולל ערעור, ייחשב כ"פסק בוררות" פסק הבוררות שניתן בערכאה הראשונה, אלא אם כן הוגש ערעור, או אז ייחשב לכך פסק הבוררות שניתן בערעור. החוק מטיל חובת נימוק בהליכים שונים, כמו גם חובת עריכת פרוטוקול. לוחות הזמנים הקבועים בחוק משתנים בהתאמה במסלול הערעור. ה"תוספת השניה" שהוספה מסדירה את כללי הערעור.

מסלול ערעור פרטי

הליך בוררות במסלול ערעור פרטי כולל אפשרות ערעור בפני בורר, היינו, מחוץ לכותלי בתי המשפט. על מנת ליהנות ממסלול זה די כי יציינו הצדדים בהסכם הבוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר. פסק הבוררות בערכאה הראשונה יקבל תוקף של פסק בוררות, אלא אם כן ביקש אחד הצדדים לערער בפני בורר מוסכם. ה"תוספת השניה" מסדירה את סדרי הדיון ובכלל זה קובעת כי הכרעת הערעור תהא תוך חודשיים ממועד סיום בירורו, אם לא הוסכם אחרת. הכרעת ערכאת הערעור תהווה למעשה את פסק הבוררות, בין אם תאשר את זה שניתן, או תתקן אותו. ביטול פסק הבוררות יתאפשר בשני מקרים נדירים וקיצוניים בלבד בהתאם לעילות הביטול הקבועות בסעיפים 24 (9) או (10) לחוק הבוררות בלבד (פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור או קיומה של עילה על פיה היה מבטל בית המשפט פסק דין סופי שאין עליו עוד ערעור).

מסלול ערעור משפטי

מסלול הערעור השני זכה לכינוי "ערעור משפטי" ומאפשר ערעור ברשות בית המשפט. מסלול זה ייכנס לתוקף בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

א. הבורר נדרש בהסכם הבוררות לבסס את הכרעתו על הדין המהותי ו;

ב. הצדדים קבעו בהסכם הבוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור במקרה ונפלה בו טעות

יסודית ביישום הדין שיש עמה כדי לגרום לעיוות דין ו;

ג. נקבע בהסכם הבוררות כי הערעור יהא ברשות בית המשפט;

באותו מעמד יהיו רשאים הצדדים לטעון בנוסף, אם ירצו בכך, טענות לביטול פסק הבוררות לפי כל עילות הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות.

עיון בהוראות התיקון לחוק מלמד על ההבדלים המרכזיים בין שני מסלול הערעור כמפורט בטבלה הבאה:

הקריטריון

מסלול ערעור משפטי

מסלול ערעור פרטי

חובת הנמקה

קוגנטית בערכאה ראשונה ובהכרעת הבר"ע

קוגנטית בערכאה ראשונה, ברירת מחדל הסכמית בערכאת ערעור

הליך ערעור

תנאים מצטברים:

1. הערעור כפוף לרשות בית המשפט;

2. טעות יסודית ביישום הדין;

3. הטעות גרמה לעיוות דין;

ערעור בזכות - עילת הערעור גמישה ומאפשרת תיקון טעויות יסודיות אשר נפלו בפסק הבוררות ונוגעות למהות הסכסוך בין הצדדים.

הליך ביטול

עילות הביטול לפי סעיף 24 עומדות כולן למבקש בדיון מאוחד בבר"ע

אפשריות לפי סעיף 24 לחוק הבוררות ע"פ עילות 9 ו - 10 בלבד

חובת ניהול פרוטוקול

חובה קוגנטית בערכאה הראשונה וכן בהליך בר"ע

על הבורר בערכאה ראשונה או ערעור לנהל פרוטוקול, אלא אם כן פטרו אותו הצדדים מכך. ואולם, ללא פרוטוקול בערכאה ראשונה לא יהא ניתן לקיים הליך ערעור.

מהו פסק הבוררות

פסק הבוררות בערכאה הראשונה

פסק הבוררות בערכאה ראשונה אם לא הוגש ערעור;

הוגש ערעור - פסק הבוררות בערכאה הראשונה בכפוף ובהתאם להכרעת ערכאת הערעור;

סעיף 22 לחוק (ט.סופר)

מתקיים בהתייחס לפסק הבוררות בערכאה הראשונה

מתקיים החל ממועד מתן פסק הבוררות

המותב

שופט אחד בבית המשפט המוסמך

ערכאת ערעור פרטית

מבחן הדרכים

השוואה בין מסלולי הערעור החדשים בחוק הבוררות מלמד כי מסלול הערעור העדיף לפתרון סכסוכים עסקיים הוא מסלול הערעור הפרטי וזאת, מן הנימוקים הבאים:

1. עילת ערעור רחבה ובזכות

1.1. הליך הערעור הקיים במסלול הפרטי הנו בזכות ואינו נתון לרשות בית המשפט. לכך ישנה חשיבות עליונה לבעל דין המבקש לתקן טעות שנפלה לטענתו בפסק הבוררות. החשוב ביותר ללקוח והפרקליט העסקי הוא הביטחון בקיומו של מסלול ערעור לתיקון טעויות. מסלול הערעור הפרטי מבטיח גישה וזכות זו. הדבר דומה להבדל בין תייר המחזיק בדרכון עם ויזה המאפשרת לו כניסה למדינה בה הוא מבקש לבקר לבין תייר המבקש לבקר באותה מדינה וחסר ויזה אך מלא בהסברים מדוע ראוי לאפשר לו להיכנס לאותה מדינה.

1.2. יתר על כן עילת הערעור הפרטית גמישה ומאפשרת תיקון טעויות מהותיות שנפלו בהכרעת פסק הבוררות בשונה מעילת הערעור המשפטי. נניח כי בורר שכח בתום לב להביא בחשבון ראיה מהותית ומכריעה. בנסיבות חמורות אלה יהא ניתן לתקן את פסק הבוררות או ליתן לבורר הוראות מפורשות להביא בחשבון ראיה זו בהליך הערעור הפרטי. לעומת זאת, הליך הערעור המשפטי אינו מאפשר זאת הואיל והוא מוגבל לטעות יסודית שנפלה ביישום הדין ושגררה עימה עיוות דין. עיון בפסיקת בתי המשפט ילמד כי אף הליך הביטול לא יסייע במקרה זה [2].

1.3. עילת הערעור במסלול הפרטי לא הוגבלה. ראוי כי היא תתאפשר במקרים בהם נפלה טעות יסודית של ממש בהכרעת הבורר בפסק הבוררות ונוגעת לגוף הסכסוך. לדוגמה, בורר אשר התעלם כאמור מראיה מכריעה, או בורר אשר הכיר באובדן הכנסה כאובדן רווחים וכפועל יוצא נגרם עוול לנתבע המחייב תיקון בהליך ערעור (ככל הנראה עוול כזה בלתי ניתן לתיקון בהליך הערעור המהותי). ברי כי עילה זו רחבה בהרבה מן העילה המצומצמת במסלול הערעור המשפטי המחייבת הוכחה כי נפלה טעות ביישום הדין שגררה עמה עיוות דין.

2. יעילות

2.1. התוספת השניה לחוק הבוררות קובעת כי פסק הבוררות בערעור יינתן תוך חודשיים ממועד סיום הליכי הערעור. ניהול הליך בר"ע בבית המשפט לא רק ששומט תחת ידיו את בטחון הצדדים כי יקבלו יומם בבית המשפט אלא אף הוא עשוי להתקיים על פני תקופה ארוכה בהרבה מן התקופה הנדרשת לסיום הערעור הפרטי.

2.2. מעבר לכך, הותרת 10 עילות הביטול במסלול הערעור המשפטי, כפועל יוצא מהתניית זכות הערעור ברשות בית המשפט, ישמר בוודאי את ניסיונם של בעלי דין למצוא, כמעט בכח, פגמים בתקינות הליך הבוררות. מקורה של גישה זו במצוקה בה נתון בעל דין המבקש תיקון מהותי של פסק הבוררות אך חושש כי תמנע ממנו גישה לבירור בקשתו. גישה זו פגעה לא מעט בהליך הבוררות. לעומת זאת, מסלול הערעור הפרטי המגביל את אפשרות הביטול לשתי עילות קיצוניות בלבד שומר מנגנון פיקוח יעיל של בתי המשפט על הליכי הבוררות מתוקף היותם ידו הארוכה של הריבון. מן הראוי לציין כי ערכאת הערעור הפרטית אף תוכל לפתור במו ידיה שאלות הנוגעות לעילות ביטול כדוגמת שאלה הנוגעת לחריגת הבורר בערכאה הראשונה מסמכותו, עמידתו בחובת הנימוק ועוד. כך, שערכאת ערעור פרטית אף נותנת מענה במישור תקינות הליך הבוררות לפחות בחלק מעילות סעיף 24 לחוק.

הפרקליט והליך הבוררות

משהגענו למסקנה כי מוטב מסלול הערעור הפרטי בהליך הבוררות על פני הערעור המשפטי הגיעה העת לצאת לדרך. בעידן של משבר כלכלי יש ערך רב לסיום סכסוכים עסקיים בדרך יעילה, הוגנת ומקצועית: חסכון זמן המוקצה למשפטים מצד הלקוח יפנה אותו לניהול עסקיו בהצלחה. ניהול הליך בוררות יעיל אף יתברר כחסכוני בהשוואה לניהול ההליך בבית המשפט. עורך דין הקורא את מפת המציאות בתבונה אף יתאים את תנאי התמורה כך שהסכם שכר טרחתו ישלב נוסחת תגמול על פי תוצאות בשילוב חיוב מתון באופן יחסי על עבודתו השוטפת ו/או שלבי ההתקדמות התיק. נוסחה זו הולמת גם תקופה זו של משבר כלכלי גלובלי (אחוז על התמורה אותה פסק הבורר לתובע מחד, חסכון לנתבע מחשיפתו לפיצויים על פי נוסחה מוסכמת בינו ובין עורך דינו המתחשבת בניתוח סיכונים משפטיים).

סוף דבר ויישומו

1. יעילות ומקצועיות

פתרון הסכסוך העסקי במסלול הבוררות הכולל ערכאת ערעור פרטי יימצא משתלם לכולם: ללקוח המבקש הכרעה יעילה ובטוחה של הסכסוך, לעורך הדין הרואה בזכות הערעור זכות יסוד חיונית ואף עשוי ליהנות משיפור בתנאי שכר טרחתו במבחן עלות/תועלת ומנקודת ראותו של בית המשפט המבקש לפנות מזמנו לצורך ריכוז מאמציו בתיקים בהם הוא הכתובת הנכונה (כתיקים מנהליים, פליליים וכיו"ב). מצ"ב סעיף בוררות למבקשים לקיים הליך בוררות עם ערכאת ערעור בפני מחבר מאמר זה.

1. המדינה כבעל דין בבוררות

בהמשך לתיקון מס' 2 לחוק הבוררות אשר הסדיר הליך ערעור בפני בורר, או ברשות בית המשפט בבוררות, פרסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיה חדשה אשר פתחה את הדרך למדינה ליטול חלק בהליכי בוררות. הנחיה זו מחליפה את ההנחיה הקודמת משנת 2003 אשר מנעה, הלכה למעשה אפשרות זו.

הואיל ומדינת ישראל הנה בעל דין המעורב במספר התיקים הגדול ביותר בבתי המשפט ובעלת משקל רב בהתקשרויות מסחריות אזרחיות, יש בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה משום בשורה של ממש.

1. תוכנית פס"ח

יישום מסלול בוררות הכולל ערכאת ערעור אפשרי גם בסכסוכים המצויים על שולחנו של כל עורך דין מסחרי היום. לתיקים אלה מוצעת על ידי המחבר מתכונת פס"ח (פתרון סכסוכים חכם) אשר פותחה במהלך השנים האחרונות על רקע ניסיון בניהול ופתרון מאות סכסוכים בבוררות ובגישור. מתכונת זו מאפשרת, באמצעות ישיבה מקדמית ייחודית בראשות מחבר מאמר זה, התאמת מסלול הבוררות ופתרון הסכסוך המתאים ביותר לצרכי בעלי הדין ופרקליטיהם בזמן אמת, גם אם התיק התנהל עד עתה בבית המשפט.

[המחבר] יו"ר משותף של וועדת הבוררות והגישור בלשכת עורכי הדין בישראל, מחוז ת"א ומרכז, חבר וועדת הבוררות הבינ"ל, ICC - פריז ומיזמי ונסחי השינוי החקיקתי של חוק הבוררות ( תיקון מס' 2 - ערעור על ספק בורר), התשס"ט - 2008.; מחבר הספר "ניהול בוררות בינ"ל ב - ICC - מורה נבוכים לפרקליט" בהוצאת ICC - ישראל, 11/2009.

[2] רע"א 1573/00 דוידסון נ' שזיפי שם ביטל בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט קמא, הגם שנמצא כי הבורר התעלם מראיה מכריעה שהיתה לפניו וכפועל יוצא נפלה טעות של ממש בפסק הבוררות (לא פורסם).